מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום ש', כט’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
הירושלמי מקור לסיפורי התחייה הלאומית
12:59 (09/12/13) אברהם בלס

בס"ד דף קשר מספר 151 לשוחרי הירושלמי השלום והברכה בפעם הקודמת הזכרתי את הירושלמי שקלים (ה, א) שמציין שבן בבי היה אחראי על הפקיע. באותו מקור העוסק בניסיונו של רב אחד למנות גבאי צדקה הוא אומר להם שאם מי שאחראי על הכנת הפתילות נמנה עם גדולי הדור, אתם שאתם אחראים על חיי נפשות (לפי הירושלמי נושא הצדקה הוא בחינת דיני נפשות) על אחת כמה וכמה. עד שראינו את המקור הנ"ל בירושלמי היינו בטוחים שגדולי הדור הם רק אנשי הרוח החשובים ביותר, והנה מתברר שניתן לכנות אדם כאחד מגדולי הדור גם אם אין לא שייכות כלל לעולם הישיבות. בעבר העלינו את הטענה שהירושלמי הוא מקור משמעותי לסיפורים בעיקר מקור לסיפורי חסידים, כמו כן העלינו את הטענה שהירושלמי הוא אחד מסימני התחייה הלאומית. זכיתי במוצאי שבת האחרונה לשמוע את סיפור חייו של אחד מהסמלים המובהקים של תהליך התחייה הלאומית הלא הוא הרב יוסף מנדלביץ. הרב סיפר שכדי שיזכה לעלות ארצה הוא הפסיק את לימודיו, ואז רצו לגייס אותו לצבא האדום. כאשר הוא שוחח עם האחראי מטעם לשכת הגיוס הוא ראה ציפור, שנתנה לו את הכיוון מה לעשות. אי אפשר שלא להיזכר בסיפור של רשב"י במערה בגירסתו הירושלמית, שם כתוב שרשב"י הבין שעליו לצאת מן המערה בעקבות העובדה שראה צייד צד ציפור והציפור ברחה. המקור של הסיפור של הרב מנדלביץ הוא הירושלמי. כמו שאמרנו התלמוד הירושלמי הוא מקור לתחייה לאומית. ואם בסיפור הציפור עסקינן אי אפשר שלא להתייחס לסיפור הציפור כמקור ליסוד האמונה אותו הדגיש הרב קוק – יש לך כנפי רוח (שם של ספר שיש בו מובאות של הרב קוק שבאות לעודד את האדם). דבר זה מצטרף לטענה שכבר העלינו שהתלמוד הירושלמי הוא מקור ליסודות אמונה מרכזיים. חזקו ואמצו אברהם בלס תלמוד ירושלמי שקלים ה, א "רבי יוסה עאל לכופרה בעא ממנייא עליהון פרנסין ולא קבלון מיניה עאל ואמר קומיהון בן בבי על הפקיע ומה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור אתם שאתם מתמנין על חיי נפשות לא כל שכן". תלמוד ירושלמי שביעית ט, א "רבי שמעון בן יוחי עבד טמיר במערתא תלת עשר שנין במערת חרובין דתרומה עד שהעלה גופו חלודה לסוף תלת עשר שנין אמ' לינה נפק חמי מה קלא עלמא נפק ויתיב ליה על פומא דמערתא חמא חד צייד צייד ציפרי' פרס מצודתיה שמע ברת קלא אמרה דימום ואישתיזבת אמר ציפור מבלעדי שמיא לאיבדא כל שכן בר נשא".