מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
19:15 (13/11/13) אברהם בלס

בס"ד דף קשר מספר 148 לשוחרי הירושלמי השלום והברכה אחד המאפיינים של התלמוד הירושלמי הוא הסתכלות על התנ"ך מתוך הסתכלות רחבה ולא כאירוע מקומי. הסתכלות זו היא למעשה הבסיס לכלל – מעשה אבות סימן לבנים. גם בפרשנות התנ"ך יש לתלמוד הירושלמי מה לומר. הרעיון הזה בא לידי ביטוי פעמים רבות בספר בראשית. נתחיל מפרשת השבוע. בסופה של הפגישה בן יעקב ועשו מזמין עשו את יעקב לשעיר. יעקב אבינו אינו מסרב להצעה, הוא רק אומר שייקח לו מעט זמן להגיע לשעיר. שואל התלמוד הירושלמי (עבודה זרה ב, א) והרי לא מצינו שיעקב הגיע בסופו של דבר לשעיר? והתשובה היא שיעקב אבינו אמור להגיע לשעיר לעתיד לבוא –'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו'. לפי הסבר הירושלמי הסתכלותו של יעקב אבינו אינה רק על המציאות העכשווית, אלא הוא מסתכל גם על הדורות הבאים. תשובה זאת גם מגוננת על יעקב מהשאלה הפשוטה שלכאורה מדובר בשקר. יסוד זה של הסתכלות מקיפה אנו רואים כבר בימי הבריאה. המציאות למשל שהמים נבראו ביום שני, אומרים שלכל יום שני יש קשר למים. כך אנו מבינים את הברייתא המלמדת אותנו שאנשי משמר היו מתענים שלא יבואו צרות על ישראל, וביום שני היו מתפללים על מפרשי ימים (גם בתלמוד הבבלי מופיעה ברייתא זהה, אלא שכאן לא מפנים לפסוק של בריאת העולם שם מובא שהמים נבראו ביום ב' כמו שמפנה התלמוד הירושלמי. מקור נוסף הוא עקידת יצחק (ירושלמי תענית ב, ד). לדעת התלמוד הירושלמי. איל נאחז בסבך מסמל את המצבים הקשים והמסובכים – עוונות וצרות שיפקדו את עם ישראל, כאשר בסופו של דבר הוא יגאל בקרניו של האיל. חזקו ואמצו אברהם בלס מקורות: תלמוד ירושלמי עבודה זרה ב, א "אמר רבי הונא לא מצינו שהלך יעקב אבינו לשעיר א"ר יודן בריה דר' לעתיד לבוא א"ל: 'ועלו מושיעי' בהר ציון לשפוט את הר עשו' ". תלמוד ירושלמי תענית ד, ג "תני אנשי משמר היו מתענים בכל יום בשני היו מתענין על מפרשי ימים ויאמר אלהי' יהי רקיע בתוך המים בשלישי היו מתענין על יוצאי דרכים ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם ויאמר אלהים יהי מאורות מארת כתיב בחמישי היו מתענין על המעוברות שלא יפילו ועל המיניקות שלא ימותו בניהן ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה". תלמוד ירושלמי תענית ב, ד "רבי חונה בשם רבי חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתו' ויוצא נאחז בסבך הזה וניתור ויוצא אמר לו הקב"ה אברהם כך עתידין בניך נאחזי' בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם אמר ליה וסופן להיגאל בקרניו של איל הזה ויי' אלהי' בשופ' יתקע והלך בסערות תימן".