מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
22:52 (02/11/13) אברהם בלס

הארה ירושלמית שבועית על סדר הדף היומי – שקלים כא, ב תלמוד ירושלמי שקלים ח, א "רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: מעשה בפרדה משל בית רבי שמתה וטיהרו את דמיה משם נבילה. רבי אלעזר שאיל לרבי סימון עד כמה ולא אגיביה (לא השיב לו). שאיל לרבי יהושע בן לוי אמר ליה עד רביעית טהור יותר מיכן טמא, ובאש (וחרה) לרבי לעזר דלא חזר ליה רבי שמעון שמועתא. רבי ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא. אמר ליה: רבי יצחק בר ביסנא עד רביעית טהור, יותר מיכן טמא? ובעט ביה. אמר ליה: רבי זריקן בגין דהוא שאיל לך את בעיט ביה? אמר ליה: בגין דלא הוות דעתי בי דאמר רבי חנין: והיו חייך תלויים לך מנגד - זה שהוא לוקח לו חטים לשנה. ופחדת לילה ויומם - זה שהוא לוקח מן הסידקי. ולא תאמין בחייך זה שהוא לוקח מן הפלטר. ואנא סמיך לפלטירא". (בנוסח הבבלי של מסכת שקלים ישנה מקבילה בפרק ג, הלכה ב – דף ט, א בדפי הדף היומי). רבי יצחק בר ביסנא שאל את רב ביבי, שסיפר מה קרה עם פרתו של רבי שמתה, שאלה מסוימת, ורב ביבי בעט בו. הסיבה לתגובתו החריגה הייתה מצבו הכלכלי. כל מי שתלוי בנחתום, כלומר, לא ברור לו באופן ודאי שישיג לחם למחר, לגביו נאמר 'ולא תאמין בחייך'. אדם שנמצא במצב רוח שפוף כי אין לו ביטחון כלכלי, אין ספק שהדבר בא לידי ביטוי גם במעשיו. אדם שאינו מסודר מבחינה כלכלית הדבר פוגע מאוד בהתנהגותו. היסוד הזה של חשיבותו של הצד הכלכלי לבריאותו הנפשית מחודד מאוד בתלמוד הירושלמי מודגש מאוד בתלמוד הירושלמי וזהו יסוד שמצריך מאמר בנפרד. בפינה זאת נסתפק בסיפור אחד שממחיש בצורה טובה את הדברים. תלמוד ירושלמי תרומות ח, ד "רבי יוחנן אמר: איקפח בעלי קנייה. סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב, שאיל ליה ולא מגיב. אמ' ליה: מהו הכין? א"ל: כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס". התלמוד הירושלמי מספר על רבי יוחנן שנשדד יום אחד. הגיע רבי יוחנן לבית המדרש ושם פגש את החברותא שלו ריש לקיש. ריש לקיש שאל את רבי יוחנן שאלה ורבי יוחנן לא מגיב, שאל שאלה נוספת ורבי יוחנן אינו מגיב. שאל אותו ריש לקיש מה קורה היום? אמר לו רבי יוחנן כל האיברים תלויים בלב, והלב תלוי בכיס. פגיעה בכיס לא יכולה שלא להשפיע לרעה על מצב רוחו של האדם.