מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום ש', כט’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
חג הפורים הוא קריאה גדולה לחזור לארץ ישראל ולבנות אותה במגמה של תיקון עולם
17:31 (07/02/13) אברהם בלס

פורים - מפאסיביות לפעולה עם א-ל הירושלמי (שבת ו, ט) מבקר בצורה חריפה את מי שמנחש, ולעומת זאת קובע שמי שפועל עם א-ל יבוא וייטול שכרו. במילים אחרות הירושלמי מדריך אותנו לצאת ממציאות של נפעלות למציאות של שותפות בתיקון העולם. הירושלמי (ראש השנה ג, ח) מרחיב בנושא העימות בין עם ישראל לעמלק שהתרחש בשעה שעם ישראל יצא ממצרים. הירושלמי מתאר שעמלק בחר להלחם עם עם ישראל ביום בו לאחוז גבוה של לוחמיו היה יום הולדת, וזאת כיוון שאדם מגלה את כוחותיו ביום ההולדת שלו. מה שמאפיין את עמלק את עמלק היא ההבנה שהעולם הוא מציאות בלתי ניתנת לשינוי, ואם כך צריך לדעת איך לנצל את עולם הטבע בצורה הטובה ביותר. לפי גישה זאת מובן מאוד נושא הפור שהפיל המן האגגי. שיטת עמלק היא הפאסיביות, אנו פועלים לפי מה שמכתיבה המציאות. כל עניינו של עמלק הוא הגורל. כיצד מתמודד עם ישראל עם עמלק במפגש ביניהם שבמדבר. אומר התלמוד שמשה רבנו ערבב את המזלות, כלומר שינה את התאריך, וממילא הוציא את העוקץ מהטכסיס אותו נקט עמלק. אולם יש להבין טוב יותר את משמעות ערבוב המזלות. הירושלמי (ראש השנה א, ג) כאשר הוא מדבר על היסוד המוסכם שעם ישראל הוא זה שקובע את התאריך מרחיב יותר את היסוד שעם ישראל מופקד על ידי הקב"ה להוביל את המציאות ומדגים את הדבר במספר משלים. לדוגמא משל הרופא, או משל הנגר שברגע שהגיע בנם לפרקו הרי הם מפקידים בידו את כלי הרפואה או את כלי הנגרות. לפי מקור זה של הירושלמי עם ישראל תפקידו להיות שותף עם הקב"ה והוא צריך לתקן את העולם ולרפאו. דווקא הבנת מהותו של עמלק – הצד הפאסיבי, מחדדת את הבנת תפקידו של עם ישראל שהיא שותפות עם הקב"ה בתהליך של תיקון עולם. תהליך תיקון העולם שבא לידי ביטוי על ידי עם ישראל (ערבוב המזלות על ידי משה רבנו) מתגבר על הצד הפאסיבי של עמלק. מדוע קוראים לחג פורים, הרי הפור, כאמור, הוא המאפיין דווקא את עמלק. התשובה היא שאם כל הניסים הנסתרים שחולל הקב"ה והושיע את עם ישראל, הרי עם ישראל בגלות הוא בחינת אכתי עבדי אחשורוש אנחנו (בבלי מגילה יד, א וירושלמי סוטה ה, ד). בחוץ לארץ על כורחנו אנו נפעלים, ובשום פנים ואופן לא שייכים למגמה זאת של תיקון עולם. כל עניינו של פורים לפחות לפי ההתמקדות של התלמוד הירושלמי הוא קריאה לעם ישראל לעלות לארץ ישראל מתוך כוונה להשפיע בכיוונים חיוביים על המציאות. מאמר ראשון שמצביע על מגמה זו הוא המאמר המפורסם של הירושלמי (ברכות א, א) הנלמד מהתהליכים של מגילת אסתר הקובע שגאולת ישראל היא גאולה של קמעה וקמעה כפי שמשתקף בתהליך הזריחה. היסוד הנלמד מכך הוא שהמודל המרכזי של גאולת ישראל הוא מודל של טבעיות והדרגתיות, וממילא הוא קורא לעם ישראל לקחת אחריות על גורלו ולקדם את המציאות של תיקון עולם – מציאות שבראש ובראשונה תובעת את עזיבת הגלות ועליה לארץ ישראל. וממאמר שמצביע על כיוון כללי למאמר יותר ספציפי. הירושלמי (מגילה א, א) קובע שהסיבה לכך שערים שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, למרות שהיו חרבות בזמן נס פורים, חוגגות את חג הפורים בט"ו באדר היא משום כבודה של ארץ ישראל. במה התקנה של חז"ל שבערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון יקראו בט"ו תורמת להרבות את כבודה של ארץ ישראל. כבודה של ארץ ישראל פירושו של דבר חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל, ולכן חכמים חשבו כיצד יהיה אפשר בעזרת חג הפורים שהיה חג חביב על עם ישראל לחזק את ישוב הארץ. הרקע לדברים הוא ישוב מדולדל מאוד בארץ ישראל לאחר שרק מעטים עולים עם זרובבל לארץ ישראל בימי שיבת ציון ואף בתקופה שלאחר פורים היישוב בארץ ישראל לא התרבה בצורה משמעותית. יהודי שחגג את חג הפורים בעיר מוקפת חומה מימות יהושע ביום ט"ו באדר היה נתקל בלעג של שכנו הנכרי. השכן שאל מדוע אתה חוגג בט"ו, הרי פורים חל בי"ד? ענה לו היהודי שהוא אינו יודע בדיוק, אולם כך תקנו חכמים לחגוג בערים המפוארות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע. השיב הנכרי והראה באצבעו על שממת הארץ: אמנם היה לכם עבר מפואר, אולם ראו באיזה שפל אתם נמצאים היום! בעקבות דברי בלע אלו, מתבקש שעם ישראל יחליט לחזק את יישוב הארץ ולהחזיר עטרה ליושנה. ואכן אנו מוצאים בירושלמי יישום בולט של תקנת חז"ל (תענית ב, יב). לדעת הירושלמי נחמיה שעלה ארצה אחרי תקופת פורים החל לבנות את חומת ירושלים בט"ז באדר. נראים הדברים שהוא החל את בניית החומה ביום זה לאחר שהוא חש את העלבון העמוק מצד הגויים יום קודם בט"ו באדר – פורים דמוקפים. הירושלמי מלמד אותנו דרך חג הפורים עד כמה חכמינו ז"ל דאגו למצוות יישוב הארץ. חכמים דאגו לחזור לכל המקומות בהם היה יישוב יהודי חשוב בארץ, וכמו כן לעבות ולחזק את הערים החשובות שבהם היה יישוב יהודי מדולדל. דרך חג הפורים שקדו חז"ל להחזיר את עטרת ההתיישבות לקדמותה.