מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום א', כט’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
11:55 (27/04/17) אברהם בלס
לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה

 

ראשית נפתח בבשורה מרנינה. אנו זוכים לקיים אי"ה ערב השקה למסכת מגילה של מכון הירושלמי עם פירוש 'אור לישרים'. הערב יתקיים ביום שלישי הקרוב – כט ניסן באולם 'אמונה' - בית הכנסת הדתי לאומי – הר נוף (רחוב חי טייב) החל מ18.45 (תכנית מצורפת).

שנית במוצאי שבת הקרובה לא יתקיים שיעור – השיעורים יתחדשו אי"ה במוצאי שבת פרשת תזריע (בשעה 21.30). כמובן על הפרק דברים לקראת יום העצמאות.

הבטחתי בדף קשר מספר 323 להרחיב בנושא  'שנייא היא (גאולת מצרים) שהיא תחילת גאולתן (אמנם תכננתי להביא את הדברים בדף הקשר של החג, אולם בסופו של דבר יותר טוב כך שהרי הדברים מתקשרים כמו שנראה ליום העצמאות.

 

נחזור לסוגיה. הירושלמי (פסחים י, ו) מביא (והמקור משירת דבורה) שכל פעם שמתרחש נס צריכים לומר הלל. ואז שואל הירושלמי והרי יש לנו את יציאת מצרים ועונה ששונה היא גאולת מצרים.

קרבן העדה על המקום מסביר ששאלת הגמרא היא איך אתה אומר שעל כל נס אומרים הלל, והרי ביציאת מצרים לא אמרו הלל. והתשובה היא שלא אמרו הלל בגלל שיציאת מצרים היא רק תחילת הגאולה (שנשלמה בקריעת ים סוף והשירה בקריעת ים סוף היא אמירת ההלל).

כאשר ראיתי לראשונה פירוש זה אמרתי לעצמי שלא ייתכן להסביר כך את הירושלמי, הרי מדובר בפירוש חרדי לחלוטין ומושכל ראשון שלי הוא שהכיוון הרוחני החינוכי של הירושלמי הוא כיוון תורני לאומי.

הצעד הראשון שרואים פירוש כזה הוא לסתור אותן. ואכן פירושו זה של מפרש הירושלמי הגדול – 'קרבן העדה' הוא מוטעה לחלוטין שהרי הירושלמי עצמו אומר (ירושלמי פסחים ה, ה) שבשעה שפרעה (ביציאת מצרים) אמר לעם ישראל קומו צאו מתוך עמי, תגובתם של ישראל הייתה אמירה הלל – 'הללויה עבדי השם ולא עבדי פרעה'.

אם כך חייבים להסביר את השאלה והתשובה של הירושלמי באופן אחר. וההסבר הוא (כמו שהעליתי  בדף קשר 323) מדוע הירושלמי צריך ללמוד את חובת אמירת ההלל משירת דבורה, הרי ניתן ללמוד את חובת ההלל מיציאת מצרים. והתשובה היא שיציאת מצרים הוא אירוע כל כך משמעותי בחיי האומה (וגם בחיי האנושות) שברור הוא שאומרים בו הלל, ואינו יכול להוות מקור.

לא רק שמסקנת 'קרבן העדה' בסוגיה זאת מוטעית, אלא ההיפך הוא הנכון. כל שלב של גאולה מחייב אמירת הלל. הדברים מעוגנים במקור נוסף של הירושלמי.

התלמוד הירושלמי (פסחים י, א) מביא כמה טעמים למצוות 4 כוסות. אחד מהם הוא כנגד 4 לשונות של גאולה - והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. הביטוי בו משתמש הירושלמי שם הוא 4 גאולות. אם מדובר לכאורה בארבע לשונות של גאולה מדוע מגדיר אותם הירושלמי ארבע גאולות. על כורחך התשובה היא שכל שלב של התקדמות מוגדר בירושלמי כגאולה. הפוך לגמרי ממסקנתו של 'קרבן העדה'.

 

                                                                                       חזקו ואמצו

                                                                                                אברהם בלס

 

                                                      

מקורות:

תלמוד ירושלמי פסחים י, ו

"כתיב [שופטים ה ב] בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'. התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן".

 

תלמוד ירושלמי פסחים ה, ה

אמר רבי לוי כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה. והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום ומה היה אומר [שם יב לא] קומו צאו מתוך עמי. לשעבר הייתם עבדי פרעה מיכן והילך אתם עבדי ה'. באותה שעה היו אומרים [תהילים קיג א] הללויה הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה.

 

תלמוד ירושלמי פסחים י, א

 "מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות [שמות ו ו] לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי".
 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS