מחזירים עטרה ליושנה
  www.talmudjerusalem.022.co.il
שוחרי הירושלמי
יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
00:41 (10/03/17) אברהם בלס

לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה ראשית העירו את תשומת ליבי על כך שדילגתי מספר, דהיינו לא הופיע דף קשר מספר 317. לא יודע איך מתקנים אז מספרתי את הדף הזה כמספר 317 (בנושא הדילוג נציג ב"נ רעיון שקשור לחג הפסח). לפני כשנה זכינו להוציא חוברת בשם שו"ת הירושלמי, שבין היתר הצביעה על איתותים אלוקיים הדוחפים את המפעל של התלמוד הירושלמי. בין השאר הראיתי כמה השגחה אלוקית הייתה בעובדה שלמדנו את מסכת ראש השנה, בתקופת מלחמת לבנון השנייה (מומלץ לעיין שם וכל מי שיפנה יקבל חוברת אינטרנטית). על אותו מישור נפגשנו בדף היומי ביום שלישי בסוגיית האם ישנה חזקה לבורח. מעניין כמה המקבילה של סוגיה זאת בירושלמי קשורה לגירוש של מתיישבי תשעת הבתים בעפרה. חלק מהתורה הוא משפט המלך. התורה הכשירה את משפט המלך – משפט המדינה, מתוך הבנה שלמרות שדיני התורה צודקים יותר מכל ספר חוקים אחר, לא ניתן לדאוג, באופן עקרוני, לצדק מוחלט. אם ניקח לדוגמה את דין התורה שלא הורגים ביום יותר מאדם אחד, הרי שדין המלך מאפשר למלך בשעה שהוא פוגש כנופיה שמטילה את אימתה על הציבור הוא רשאי להרוג כמה אנשים בפעם אחת (ראה רמב"ם הלכות מלכים). בסוגיית בורח מביא הירושלמי (בבא בתרא ג, ג) מחלוקת בין רב ושמואל. הירושלמי מביא ראיה לשמואל (ראיה שכפי הנראה באה לומר שהלכה כמו שמואל) הסובר שמחזיקים בדיני בורח מהאישה השונמית שמופיעה במסגרת המופתים שחולל אלישע הנביא. אלישע הנביא החיה את בנה של השונמית. לאחר מכן אומר לה אלישע שאמור להיות רעב ובארץ ועליה לחיות מספר שנים בחוץ לארץ. כאשר חוזרת האישה השונמית לארץ ישראל מתברר לה שהשתלטו על שדה, והיא צועקת ומבקשת עזרה מהמלך. ממקור זה של הירושלמי עולה שמבחינת דין תורה, עצם זה שהאישה השונמית לא מחתה (מלשון למחות), הרי שהמחזיק נאמן שקנה את השדה. אבל היות והמלך הבין שהאישה אכן צודקת, יש בסמכות להחזיר לה את השדה כמו שהוא אכן עשה. מה שמעניין בדוגמה הזאת היא שהמלך דואג לצדק מוחלט דווקא בענייני קרקעות (כמובן שהמלך יכול לדאוג לצדק נכון יותר גם במישורים אחרים). כמה אירוני הדבר שמשפט המלך, שהוא למעשה בית המשפט האזרחי, במקום להכריז שהקרקע שייכת לעם ישראל ולהשאיר אותה ביד מתיישביה היקרים הוא עשה את הדבר ההפוך. בסופו של דבר אנו מאמינים שנזכה למדינה של צדק. ראשית הדיינים ידונו לפי דין תורה, וגם כאשר נזקק לדין המלך (שכאמור מותר על ידי התורה) יהיה זה דין שבאמת יתקן את העוולות. דין של צדק. חזקו ואמצו אברהם בלס מקורות: תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג, ג "רב אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ שמואל אמר יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ. אמר רב נחמן בר רב יצחק קרייא מסייע למה דמר שמואל [מלכים ב ח ו] ויתן לה המלך סריס אחד וגומר". מהתלמוד הירושלמי עולה שאנו נשארים במחלוקת רב ושמואל אולם מה שיותר חשוב זה הלימוד מספר מלכים. בו נאמר שהאישה השונמית צעקה אל המלך שלקחו את שדה (לאחר שאלישע הנביא אמר לה שבגלל הרעב עליה לעזוב את הארץ, ואכן היא עזבה לארץ פלשתים למשך 7 שנים). משמע שבדין לקחו את שדה כיוון שהיא לא מיחתה.